לייבוביץ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעות הדדיות בגין נזקים אשר אירעו לרכבי הצדדים כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 1/5/10.

הואיל ועסקינן בתביעות הדדיות ולשם הנוחיות בלבד – יכונה זאב לייבוביץ הוא התובע בת"ק 46123-07-10 והנתבע בת"ק 13355-06-10 – "התובע" ואילו, מלאך לוי – הוא התובע בת"ק 13355-06-10 והנתבע בת"ק 46123-07-10 - :"הנתבע".

1. לטענת התובע, עת נסע ברחוב ההסתדרות בגבעתיים, בסמוך לאי תנועה אשר היה ברחוב, הבחין ברכבו של הנתבע במצב של עצירה וכאשר יש בדעתו להתחיל בחניה תוך נסיעה לאחור. התובע אשר מיהר, צפצף לתובע תוך שהוא מנסה להסב את תשומת לבו לכך, שהוא מעונין להמשיך בנסיעה ושהנתבע יאפשר לו לעשות כן. תחת זאת, לטענת התובע, עת עמד רכבו בסמוך לרכב הנתבע , החל הנתבע בנסיעה מהירה לאחור, תוך שהגלגל הקדמי שלו אשר היה מוטה בזוית לכיוון שמאל, לאור נסיעתו לאחור, פגע בחוזקה ברכבו של התובע. לטענת התובע בנסיבות אלו האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע ומשכך, יש להשית עליו את הנזקים אשר אירעו לרכבו של התובע כנתמך בחוות דעת שמאית.

2. לטענת הנתבע, הוא היה במהלך נסיעה לאחור על מנת לבצע חניה וגלגל רכבו הקדמי אמנם נטה בזוית לכיוון שמאל. לתובע אצה הדרך ומשכך, הוא עקף את רכבו תוך שהוא עולה עם שני גלגלים על אי התנועה במקום . ככל הנראה התובע לא העריך נכון את המרחק בין הרכבים, או לא ראה את הגלגל הבולט החוצה ומשכך, פגע התובע ברכבו וגרם לו לנזק. לטענת הנתבע בנסיבות כאמור, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש להשית עליו את הנזקים אשר אירעו לרכבו כנתמך בחשבונית המעידה על ביצוע כיוון פרונט לרכב.

3.בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע והנתבע אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כן, העידו בפני העדה הגב' שפיר ביאנקה ושמאי התובע מר מאיר אייל – מטעם התובע וכן, מר אלי ברוך- מטעם הנתבע.

4.התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי דין תביעתו של התובע להדחות ודין תביעתו של הנתבע להתקבל ולהלן, יפורטו טעמי.

5.בתביעות שבפני, כבכל הליך אזרחי על התובע מוטל נטל ההוכחה להוכיח את טענותיו וזאת, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" .. נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות", אשר בהקשר אליו נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589 כי :

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

בהתאם לאמור לעיל והואיל ועסקינן בתביעות הדדיות , הרי שדין תביעתו של הצד אשר יטה את מאזן ההסתברויות לכיוונו להתקבל בעוד שדין התביעה הנגדית – להדחות.

6.מן הכלל אל הפרט –

כאמור, בדיון שבפני העידו הצדדים וכן, עדים מטעמם. באשר לעדותו של התובע – תחילה, התובע העיד כי אמנם מיהר (ראה עמ' 1 שורה 14). כמו כן, אין עוררין כי בתחילה העיד התובע כי כאשר עצר את רכבו, עמד רכב הנתבע באלכסון לרכבו והיה כבר במהלכה של הנסיעה לאחור. משבית המשפט הסביר לתובע כי במצב העמדת הרכבים כאמור לא יכולה להיות פגיעה כפי הנטען על ידו , שינה את גירסתו וטען כי הרכבים עמדו במקביל זה לזה וכי התאונה התרחשה עת במצב עמידה זה החל הנתבע את הנסיעה לאחור תוך שגלגל רכבו סוטה אל כיוון רכב הנתבע. שינוי הגרסה כאמור, יש בו בכדי לפגוע במהימנות גרסת התובע.

זאת ועוד, העדה מטעמו של התובע העידה מפורשות כי לא ראתה את התאונה אלא שהסתכלה לכיוון הרכבים רק לאחר שששמעה את הפגיעה – משכך, ברי כי עדה זו לא יכולה לתמוך באיזו מבין הגרסאות באשר למהלך התאונה . (ראה עמ2 שורה 23).

מאידך, עדותו של הנתבע –היתה קוהרנטית וכן, נתמכה בעדותו של עד אשר צפה באירוע ממרפסת ביתו ומשכך, היה בעל אפשרות לראות באופן ברור את דרך התנהלותו ואשר תמך בגרסת הנתבע .

עוד אציין כי בנזקי הרכבים אין בכדי לתמוך באיזו מן הגירסאות באשר הם עולים בקנה אחד עם כל אחת מהן. ראה לענין זה גם עדותו של השמאי מטעם התובע בעמ' 3 שורה 11 לפורטוקול.

לאור האמור ובנסיבות האמורות הנני קובעת כי מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון הנתבע ומשכך, יש לקבל את תביעתו. באשר לנזק הרי שהנתבע תמך את נזקו בקבלה על סך 799 ₪. הואיל ומדובר בסכום נמוך יחסית הנני קובעת כי לא היה מקום להגדיל את הנזק על ידי עריכת חוות דעת . זאת ועוד, קיים קשר בין הנזק לתאונה שכן, מדובר בכיוון פרונט דהיינו כיוון הגלגלים הקדמיים של הנתבע אשר אין ספק כי אמנם נפגעו בתאונה– משכך, הנני קובעת כי הנתבע הוכיח את נזקו .

7.סוף דבר – התביעה ב ת"ק 46123-07-10 נדחית- ללא צו להוצאות . התביעה בת"ק 13355-06-10 מתקבלת באופן שהנתבע בתביעה זו ישלם לתובע בתביעה זו סך של 799 ₪ . כמו כן, ישא הנתבע בתביעה זו בהוצאות התובע בתביעה זו בסך של 500 ₪. התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין .

8.המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.